החלטה בתיק רע"א 5168/04
|
רע"א בית המשפט העליון בירושלים |
5168-04
7.6.2005 |
|
בפני : אילה פרוקצ'יה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עיריית ערד עו"ד יובל שטנדל עו"ד מרב מירון |
: 1. שרה סתר עו"ד 2. הקודחים שבת בע"מ 3. א' מתן אושרת בע"מ 4. ר. ליבוביץ קבלנות וכוח אדם בע"מ 5. דוד מנטין 6. מאיר כליפא |
| החלטה | |
1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט י' אלון), לפיו נתקבל ערעור המשיבה על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כבוד השופטת נ' נצר), ונתקבלה בקשת המשיבה למוחקה כצד מהליכי "טען ביניים" בהם פתחה המבקשת.
2. המבקשת חוייבה, לפי פסק דין, בתשלום סך של 375,000 ש"ח בצירוף מע"מ, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לטובת המשיב 6 [להלן: "כליפא"]. משנתקבלו אצלה הודעות עיקול שונות בקשר לסכום זה, ומשהודיע כליפא עצמו כי הוא המחה חלק מזכויותיו בכספים אלו למשיבה 1 (המשמשת גם כבאת כוחו) ולאדם נוסף, פנתה המבקשת לבית משפט השלום בבאר-שבע בהליך של טען ביניים, בו ביקשה להכריע למי עליה להעביר את הסכום הפסוק. כליפא, מצידו, הגיש בקשה לביצוע פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. בעקבות זאת, המבקשת הגישה להוצאה לפועל בקשה לעיכוב הליכים, נוכח הליכי טען הביניים, אולם בקשתה נדחתה. המבקשת פנתה לבית משפט השלום בבאר-שבע בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, וביום 29.7.03 הורה בית המשפט על עיכובם, אלא שיום קודם לכן כבר מומש מלוא הסכום הפסוק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והגיע לידי כליפא, באמצעות המשיבה 1, וזה אף שילם לה את חלקה. מאותו שלב ואילך (ביום 28.7.03) לא החזיקה יותר המבקשת בכספים לזכות כליפא, שכן הסכום הפסוק כולו שולם לו במלואו באמצעות מימוש עיקול כספי העיריה בבנק אוצר השלטון המקומי. ביום 31.8.03 הגישה המשיבה 1 בקשה לבית המשפט בה ביקשה למחוק אותה כמשיבה בהליכי טען הביניים, בטענה שאין לה כל דרישה נוספת מכליפא, וממילא - מן המבקשת.
בית משפט השלום דחה את בקשתה. הטעם שניתן לכך הוא כי ראוי לבחון האם צו המימוש של העיקול על כספי המבקשת בבנק אוצר החיל נעשה כדין, והאם מה שהושג מכוחו אין דינו להתבטל. כן קבע, כי משייצגה המשיבה 1 את כליפא בהליכים אלו, וייתכן שהיא אף מחזיקה בכספים, אין מקום למוחקה מן ההליך, שכן התייצבותה דרושה לשם בירור הדברים.
3. המשיבה 1 הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט דן בבקשתה כבערעור וקיבל אותו. הוא עמד על אופיו ותכליתו של הליך טען הביניים, כהליך ייחודי שעניינו לתת בידי נתבע, או מי שצפוי להיות נתבע על ידי אנשים אחדים שתביעותיהם מכחישות זו את זו, אמצעי לברר למי עליו לשלם, כדי שלא יהיה צפוי לתביעות סותרות. מאחר שבמקרה זה שוב לא נותרה שאלה כזו לאור העובדה שכליפא קיבל את מלוא הסכום הפסוק, הרי שהטעם לטען ביניים נתמצה. אין פירוש הדבר שלא ניתן לנהל דיון נפרד כנגד משיבה 1 וצדדים נוספים לבירור שאלות הקשורות במהלכים שהביאו למימוש העיקול אולם זאת לא במסגרת הליך דיוני זה שטעמו פקע. לאור זאת, קיבל בית המשפט את הערעור והורה על מחיקתה של משיבה 1 מהליך טען הביניים, כבקשתה.
4. מכאן בקשה זו, בה טוענת המבקשת כי יש מקום לאפשר לה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת סומכת את יתדותיה על החלטת בית משפט השלום, ומלינה על כי זו שונתה בערכאת הערעור. לטעמה, המשיבה 1 פעלה בעורמה ובחוסר תום לב לסיכול החלטות בית משפט השלום לטובת עצמה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי כמוהו כמתן פרס להתנהגות זו. היא טוענת כי יש להכיר ביכולת לברר עניינים אלו בתוך הליך טען הביניים, מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט ולשם יעילות הדיון והגשמת תפקידו של עורך הדין כקצין בית המשפט, ומכל מקום כי על בית המשפט המחוזי היה להימנע מהתערבות ערעורית בהחלטות ביניים דיוניות.
5. דין הבקשה להידחות. ברי כי השאלות העולות בבקשת רשות הערעור אינן מעלות שאלות עקרוניות בעלות חשיבות כללית המצדיקות ערעור בערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אורפד"י לו(3) 123 מעבר לנדרש יצויין, כי החלטת בית המשפט המחוזי מיישמת כראוי את הרעיון והתכלית העומדים מאחורי מוסד "טען הביניים" קרי: בירור תביעות סותרות לכספי זוכה בפסק דין חלוט שנועדו ליתן לחייב על פי אותו פסק דין הכוונה למי עליו לשלם את כספי פסק הדין, כדי שלא יהא חשוף לדרישות נוגדות (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 699; תקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
בענייננו, מימוש העיקול שהביא לתשלום מלוא כספי פסק הדין לידיו של כליפא מייתר, למעשה, את המשך הדיון בטען הביניים, שהרי המבקשת שוב אינה חשופה לתביעות סותרות משמלוא זכייתו של הזוכה באה על סיפוקה. עשויה עדיין להיוותר שאלה האם המהלכים למימוש העיקול שהביא לסילוק החוב הפסוק היו תקינים, בהינתן החלטות שיפוטיות שניתנו בהקשר זה. שאלות אלה, אם ובמידה שהן ראויות להתברר, עניינן להידון בהליך שיפוטי נפרד והדבר נתון להחלטתה של המבקשת האם ומתי לנקוט יוזמה לבירור כזה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט באייר תשס"ה (7.6.05).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|